המלחמה הראשונה שמתנהלת באינטרנט – טור דעה

אסיף גיל בטור דעה על הלוחמה החדשה, הלוחמה באמצעות האינטרנט, על הפייק ניוז ועל התוצאות של כל אלו. ת'כלס, מעניין
לפני שניכנס לציניות בואו נעבור טיפה על הרקע שהביא אותנו למצב שאפשר להילחם מלחמה שלמה רק בעזרת סרטוני אכילת במבה על ידי אמריקאים כיח"ץ למדינה מזרח תיכונית. 

אחד מהמאפיינים הבולטים ביותר במאה ה־21 אלו הסכסוכים הטריטוריאליים שנותרו לאחר מלחמת העולם השנייה וגרורותיה. סכסוכים אלו מאופיינים בדרך כלל בצד אחד לכאורה חזק יותר, בדרך כלל מעצמה אזורית שמסרבת לוותר על שטח שהיא יכולה להתקיים בלעדיו, ובעיני שני צידי המתרס בסכסוכים האלה ותומכיהם יש אמת מוחלטת שלא ניתנת לגישור ללא מלחמה כוללת.
 
הסכסוכים האלו מזכירים במידה רבה את סכסוכי הבלקן ערב מלחמת העולם הראשונה. הסכסוכים האלו לא שרדו את אביב העמים ומהר מאוד הסלימו. 
אך, יש הבדל מהותי בין הסכסוכים האלו – חידושי הטכנולוגיה, המאה ה־21 מאופיינת בהתפוצצות טכנולוגית שכמותה לא נראה מאז המהפכה התעשייתית. בראש החידושים האלה השימוש הנרחב באינטרנט. 

כמו שציינתי מקודם, ישנה תחושת צדקנות מוחלטת של שני הצדדים בסכסוכים החדשים האלו. בין אם ישראל ופלסטין, סין וטיוואן או אפילו ספרד וקטלוניה (ידעתם שזה יגיע), חביות הנפץ האלו לא נכנסו למלחמה כוללת כבר יותר מעשור אם לא יותר. אבל, זה לא אומר שהם הפסיקו להילחם, פשוט שינינו את הטקטיקה שלנו לפגוע באויב, בעזרת הטכנולוגיה.

היכולת להעביר תיאוריות קונספירציה לגבי רצח קנדי במהירות האור (יכולת זו ידועה גם בשמה השני בתור "אינטרנט", "הרשת" וגם "מה שאתם עושים במקום ללמוד") שינתה את שיטת המלחמה מקצה לקצה והקרבות מתנהלים בתוצר הלוואי של הרשת – הרשתות החברתיות. הקרבות הללו משפיעים יותר מכל אקדח שירצח כל מנהיג כלשהו.

אנשים מתים, רעיונות לא (במיוחד בעידן שבו יש אנשים שעוד מאמינים בקומוניזם ובתאוריית "כדור ארץ שטוח וכולכםםםםםם שטופי מוח והמלחמה על הירח כלל לא קרתה!!!!1" וכמובן שיש גם את חובשי כובעי נייר הכסף בגלל האינטרנט). בהתחלה זה לא היה ככה, בתחילת עידן הרשתות החברתיות הרבה אנשים חשו בוז כלפי רשתות אלו  ולא האמינו שיגיעו לרמת הפופולריות האבסודרית שבה יותר מחצי מהעולם מחובר לרשת חברתית, עולם שבו פליטים סורים יעדיפו אייפון על פני מזון או אף על פני בית.

ועדיין, דבר כזה קשור גם לאירועי הבחירות לנשיאות 2016. איך זה קשור לפייק ניוז? ואם מלחמה כזו מתנהלת האם אנחנו מנצחים?
לוחמה באינטרנט (פקסלס)

טוב, אז נטבע פה קצת בבלגן אבל בתקווה שתבינו את זה: הפייק ניוז הומצא הרבה לפני עידן טראמפ, הוא קיים בערך מאז שבני האדם ידעו לקרוא ולכתוב. בין אם זה אגדות או אפילו טקסטים קדושים וכרזות מלחמה כאלה או אחרות, הפייק ניוז תמיד היו כאן. וכיאה לעם שלנו אנחנו סבלנו ראשונים מהפייק ניוז או בשמן הישן – עלילות דם. העלילות הללו גרמו לפרעות ופוגרומים ובעצם לאמונה מוטעה של האוכלוסייה הכללית כלפי המיעוט אתני הספציפי הזה, במקרה זה היהודים. 

טוב, אז אולי המונח נמצא כאן רק בשנה וחצי האחרונות אבל הדבר עצמו נמצא הרבה זמן, מה שמוביל אותנו לשאלה הבאה האם פייק ניוז נעלמות באיזשהו שלב? התשובה (לצערי) היא לא. עד היום במדינות רבות (כן כן, גם במדינות אירופה הנאורות) ישנן אוכלוסיות משמעותיות שמאמינות בעלילות דם או בטענות מטומטמות כמו שליטת העולם בידי היהודים (דוגמה לכך היא יוון עם 69% מהאוכלוסייה שנחשבים אנטישמיים). אבל, אנחנו לא מדברים פה על היהודים בפרט אלא על העולם בכלל, פראיירים לא מתים – הם קוראים את החדשות שלהם באינטרנט. 

אז, איך כל זה קשור אלינו? איך הפייק ניוז קשור למלחמות פרופגנדה מרושעות המתרחשות אי שם בתוך מחילות הפייסבוק האפלוליות שבן נוצרים הדנאק מימז למיניהם?
 
הסיבה היא ההתפרצות של סוג הלוחמה הזו בזמן האחרון, אנחנו היינו הראשונים שסבלו מהפייק ניוז ועכשיו זה כל העולם. המלחמה הזו מסוגלת לשנות תוצאות של בחירות, לגרום לטיוח מתקפות כימיות על אזרחים וכן, גם לחסל הסכם שלום וגם לפצוח במלחמה, אם לא מלחמת עולם. 

ישראל, שהיא כמו הילד הטוב שאנחנו, נדבקת לעובדות, מנסים למצוא אותן עמוק עמוק בין שרידי צלבנים לבין מה שנשאר מערפאת. אבל, כיאה לצד השני הוא לא נדבק לחוקי המשחק , אם יש כאלו באינטרנט. פאליווד (נרניה+הוליווד) הוא הכינוי לתעשיית השקרים הפלסטינאית, ותאמינו או לא – הם קונים להם הצלחה רבה בקרב ה־wanna be אינטלקטואלים במערב, הסטודנטים, וכיאה לדור שלי אנחנו הקול הקובע במרשתת. 

פאליווד עובד פול טיים. גם כשאנחנו ישנים מופצות תמונות מרצח העם בסוריה תחת הכותרת "עזה" ותגובות אנטישמיות צצות יותר ויותר בכלי התקשורת המרכזיים בכל העולם המערבי. תגובות כמו "היהודים משתמשים במה שהיטלר לימד אותם" או "עכשיו אני מבין את היטלר" נהפכו לדבר שבשגרה. כמובן, אותם אנשים סופר־אינטלקטואלים סופר־מבינים שכולנו צריכים לרדת על הברכיים שלנו בשביל להגיע לחצי מהאינטיליגנציה שלהם מאוד אוהבים להבין את החלש ובאותה נשימה להצדיק את השואה כי זה סטייל היום להיות נאו־ליברל שמתבכיין כשנוגעים לו בדעה הפוליטית עם קצת עובדות ולהיות הכייייי אנטי גזענות אבל לתמוך ב"זריקת כל היהודים לים" באותו הזמן. 

נ"ב, בחוגים השמאליים ביותר של החברה הישראלית, אי שם בשושו בתל האביבי אותו הדבר קורה, אנשים בגילי או אפילו יותר גדולים ממני ששכחו שלפני עשר שנים התפוצצו פה אוטובוסים והיינו באמצע מלחמה, כיום מרחמים מאוד על אותם חסרי־ישע־צמאי־דם המתחבאים להם בגדה המערבית (לא כולם ככה, אני מודע לזה שבגדה המערבית ישנה אוכלוסיה נכבדת של אנשים נורמליים), שרצים למחסומים ודוקרים חיילים בגלל שהם נורא נורא תחת אפרטהייד (מצד הרשות הפלסטינאית, אולי).

כן,השיח הפוליטי הישראלי אף פעם לא הצטיין במתינות אבל אנחנו צמאים לכך עכשיו יותר מאי פעם לאותה מפלגה חילונית, ליברלית, ימנית, ביטחוניסטית שהליכוד שאף אליה בעבר.

אז הפסדנו בקרב האקדמאים הצעירים אבל השאלה היא איפה ניצחנו? אם ניצחנו. ניצחנו דווקא אצל האנשים שישראל פחות ה־cup of tea שלהם – השמרנים יותר באירופה ובארה״ב, אותם אנשים שלא רצו אל הנאורות בידיים פתוחות. 

ישראל היא אחת המדינות הכי ייחודיות שאני מכיר, השילוב בין מסורת לקדמה ובין יהדות לחילוניות אולי יוצר קרעים אבל גם יוצר יופי. ישראל היא מדינה שברובה החילוני עושה קידוש וגם צמה ביום כיפור אבל גם תומכת בנישואים לקהילה הגאה ורוצה שיתנו לה לאכול צ'ייזבורגר בשבת בשקט. ודווקא אצל האנשים שכשמשרד החוץ מפרסם בפייסבוק סרטון לכבוד שבוע הגאווה רושמים שצריך לשרוף את הגאים, דווקא אצלם, ניצחנו. ישראל ממשיכה להיות לא קונבנציונלית גם כשהיא תחת מחלוקת. רק שתדעו: הם לא מיעוט האנשים הללו, דונלד טראמפ נבחר בזכותם. והיום יותר ויותר אנשים באירופה בוחרים במפלגות ימין, מצד שני לא כזה קשה לקנות את אותם האנשים. פשוט תפרסם את קבר ישו, את ירושלים ואוכלוסייה לבנה נכבדת ויש לך את הקולות שלהם בכיס. 

הכוח שצברו הרשתות החברתיות, הפייק ניוז ואותו "חופש ביטוי" מזויף מביא אותנו להילחם בטריטוריה זרה. בעלי הברית שלנו נוטשים אותנו לטובת מצביעים צעירים ואנחנו נותרים לבד במערכה שלמה של שקרים והפתרון מתחבא בין ההסברה הישראלית לשקרים הפלסטינאים. ובסופו של דבר העובדה המפחידה היא שעל אנשים שנחשבים חכמים, אנשים הלומדים השכלה גבוהה, דווקא עליהם השפיעו הפייק ניוז. על זה נאמר שאם בארזים נפלה שלהבת מה יגידו אזובי הקיר?

ישראל תמיד הייתה ניצוץ של קדמה ונאורות (מהסוג השפוי) בים של חושך ודיקטטורה שמעולם לא פנתה לרדניקים בגיל העמידה מאלמגורדו ניו מקסיקו, וגם עכשיו אנחנו מנסים לפנות לאוכלוסיה הצעירה יותר, אך לצערנו ללא הצלחה. 

אז נכון, לא גיליתי לכם פה משהו חדש אבל עדיין יש בזה משהו עצוב שאני לא יכול להפסיק ולהתחרפן ממנו – אותה עיוורות מצד המערב הצעיר, אותה עצבות שממנה בורחים יהודי צרפת באלפים, מאותם המבטים והפיגועים שפוגעים בהם רק מכיוון שהם חובשי כיפה. אותה האנטישמיות שהתעוררה אי־שם בתחילת המאה ה־20 מתעוררת גם עכשיו והסיבה לכך הוא בן טיפוחינו, האינטרנט. אותו מבצר התרבות המערבית החדשה שהפך לכלי נשק שרוצח את הערכים הבסיסיים שלנו ומטשטש את הגבולות בין אמת ושקר, מגדל טרוריסטים חדשים ומעלה דיקטטורים בעלי מנדט ציבורי (הסוג החדש עליהם אכתוב בטור המשך) כמו ארדואן, א־סיסי ושי ג'יפינג. אותה המנגינה הצורמת מתנגנת שוב ושוב, והיא מתנגנת באמצעות דברים מטומטמים כמו סרטוני "דעה" שמפרסם aj+, דף הפייסבוק המליניאלי של אל ג'זירה, שמתחבאת תחת כיסוי של רשת חדשות מערבית סטייל CNN. אנו נלחמים בה בכל האמצעים האפשריים בין אם זה בסרטונים ציניים של אכילת במבה ושאר ירקות לבין כתבות רציניות שמנסות להראות לאותם אנשים שיש צד אחר ושיתעוררו כי בין שחור ללבן יש אינסוף גוונים של אפור. 

[הפתרון דרך אגב, לדעתי, צריך להיות לא מקובל על הישראלים ולא מקובל על הפלסטינאים כי זה אומר ששני הצדדים עשו וויתורים והגיעו לאמצע]


השאיר/י תגובה

שם:
דוא"ל:
תגובה:


  • מעורר מחשבה.כתיבה נפלאה