שרונה – גימיק חולף או מפלט ניו־יורקי באמצע תל־אביב?

ויקטוריה קון יוצאת לביקורת האוכל הראשונה שלה ולביקור הראשון שלה בשרונה! איך האוכל בבית הבד? ומה עם הקינוחים של שגב? ויקטוריה שלנו חזרה עם חוויות!
 היום ביקרתי בפעם הראשונה בשרונה, כן, בפעם הראשונה, כן, אני מתביישת. בכל מקרה, יצאנו מתחנת הרכבת של ראשון לציון המבודדת אל תל אביב הנוצצת, שנמצאת במרחק 27 דקות נסיעה בלבד ועצבים של 5 דקות על רכבת ישראל. הגעתי לתל אביב הסואנת, עקפתי את בנייני עזריאלי הגבוהים, מדמיינת את אוהד רוצה להשליך עליי שדכן מחלון משרדו, וכל זה תוך כדי העפת מבט בטלפון שלנו וסינון ההודעות הכעוסות של המורים, מפני ש"שנת הלימודים עוד לא הסתיימה, ויקטוריה, יירשם לך חיסור", Well, that’s what she said. 

לוגו שרונה (צילום מסך)


"שרונה", אומר השלט, בעברית, באנגלית ובערבית, כתב כל־כך בולט וגדול, שאפשר לראות אותו בעין בלתי־מזוינת מהחלל לצד החומה הסינית. ספק בגלל קולות הישראלים, ספק בגלל קולות התיירים, אבל מרגע שנכנסים למתחם, בהחלט יש תחושה לא ישראלית, ולא של חו"ל, משהו באמצע, משהו משוכלל יותר. כמובן, שבשבילנו זה נחשב קצת מתאמץ, לא תמיד קל למצוא בארץ מתחמים כאלה, כי המתחם באמת מצוחצח, יפיפייה ונעים להליכה רגלית, רואים את ההשקעה, אבל זאת תל אביב, הניו־יורק של ארצנו, עדיין מתאוששת מהמצעד הענק שפלש עליה ביום שישי שעבר, עדיין ניתן למצוא פה ושם דגלים צבעוניים וססגוניים מתנוססים על בנייני המתחם, ובכל זאת, היא מהממת.
הסתובבנו מעט במתחם, עברנו על פני מבחר מרשים של חנויות מותגים שכנראה רק מעצימות את תחושת ההשקעה שבמתחם. ואז, הגענו אל בית הקפה המיוחל, "בית הבד".

בבית הקפה האווירה בהחלט הייתה "שרונאית", המקום נראה קליל, הכיסאות הדקים התאימו לאווירה והעצים והצמחייה רק העצימו אותה. ברגע שנכנסו למתחם המסעדה מייד קיבלה אותנו המארחת והציעה כיסאות בפנים ובחוץ. בחרנו להתמזג עם האווירה ולקחת כיסאות בחוץ, כך שנוכל ליהנות מהבריזה ששררה באוויר.
הזמנתי סלט טוסט במחיר של 50 שקלים ושקשוקה בתוספת של בולגרית, במחיר של 58 ש"ח (50 ₪ בסיס + 8 ₪ תוספת), כרובית אפויה ברוטב שום מתובל במחיר של 26 ש"ח ולשתייה מיץ "תפוגזר" מתקתק. האוכל הגיע בעיכוב קל ,אבל המלצרית הייתה אדיבה במיוחד, כך שזה היה פרט שולי מדיי כדי להתעסק בו. בנוסף לכך היא הביאה צלחות לחלוקת המנה בינינו מבלי שנזקקנו לבקש, מה שזוכה להערכה בארצנו. 

שקשוקה (ויקטוריה קון)


השקשוקה הייתה טעימה מאוד, העגבניות היו מלאות מיץ וחמיצות מתקתקה והביצים היו ממש בין כמעט מוכנות למוכנות. מה שאני מאוד אהבתי בתור אחת שכבר חטפה סלמונלה מביצים לא מבושלות דיו ויודעת כי מדובר בתופעה לא נעימה במיוחד. עם השקשוקה קיבלנו לחם כפרי פריך ורך, ואיתו זיתים וטחינה בצד. נעבור לחלק הפחות מוצלח במנות, סלט הטוסט. ההגדרה של סלט טוסט היא סלט שמכיל ירקות חתוכים וחתיכות של טוסט. את צלחת הירקות החתוכים בגסות שנקראה "סלט", עוד איכשהו העברתי. אבל, קמצוץ הקרוטונים שניתן לצידה, לא סיפק אותי ואף הכעיס אותי היות שניתן לסלט הזה התואר של סלט טוסט, זה לא היה טוסט בסלט, אלו היו קרוטונים, מה שאכזב אותי מאוד.
בנוגע לכרובית, היא הייתה טעימה , אך הוגשה בצלוחית קטנה, כזו שמגישים עם עוגיות לצד התה. גודלה של הצלוחית לא עשה עמה חסד. למנת פתיחה / "סייד דיש", ציפיתי לקצת יותר השקעה מזה. 

לאחר שסיימנו לסעוד, שבעים, אך מעט מאוכזבים, עברנו לחלק הבא במסענו, התחלנו לצעוד לעבר שרונה מרקט.

שרונה מרקט היא גימיק תיירותי מוצלח המשרה אווירה מיוחדת, אבל גם ישראלית. שוק צבעוני, חנויות עם תה מאצ'ה, גימיק של אבקת תה שעולה הון תועפות שמצטלם יפה לאינסטגרם ועוד שלל מוצרים שגורמים להרגשת סיפוק (לפחות זמני), ממש כאילו אנחנו בחו"ל. 

לאחר סיור קצרצר בשוק, החלטנו שחפצה נפשנו בקינוח עתיר קלוריות. אז הלכנו לדוכן של "שגב קונספט", שהגיש סוג של קינוחים קרים, שהזכירו גלידות עם מרקם מוס. הגלידות הגיעו בתוספת חתיכות של עוגיות בטעם לבחירה ותוספת של דוגמיות רטבים שכיף לשפוך על הקינוח, בטעמים: וניל ריבת חלב מוס שוקולד, מיץ תותים סמיך וחתיכות קוקוס. מתוך שלל הטעמים בחרתי בטעם טרמיסו, מה שהתברר, כבחירה מוצלחת ביותר. אומנם טעם הקפה לא היה חזק במיוחד, אך המוס והגלידה היו טעימים במיוחד ופינקו אותנו בכמות מספקת של עוגיות טעימות. בנוסף לזה, גם כמה תיירים שהסתכלו בתאווה על הקינוח הסבו לי הנאה רבה, איזה כיף להוציא למישהו את העיניים בקינוח מגרה. 

קינוח ב"שגב" (ויקטוריה קון)


כל החוויה עלתה 29 שקלים, ולדעתי התמורה למחיר רבה. אחרי שאכלנו את הקינוח ושמנו לב שיש לנו חצי שעה עד הרכבת החוזרת לראשון, התיישבנו על הכיסאות המוזיקליים ונהנינו מעט מאור השמש, ואז גם כמעט פספסנו את הרכבת שלנו, מזל שרק כמעט. 

בסך הכול, הביקור בשרונה היה מהנה ביותר. ההווי של שרונה מיוחד, ותורם להרגשה ולאווירה. מדובר באטרקציה נעימה וכיפית ליום קיצי או אביבי בהיר. מפני שבחורף אני בספק שהייתי נהנית כך (מזל שאני חיה בישראל ולא בנורבגיה או משהו).



השאיר/י תגובה

שם:
דוא"ל:
תגובה:


    עדיין לא התקבלו תגובות לכתבה זו