המטרה: הגשת עבודות

אוהד קרינגטון מאחר בהגשת עבודה בלשון: איך שום דבר לא היה מוכן ליום ההגשה? למה הנורה שלו התפוצצה? והאם הוא הגיש לבסוף את העבודה?
  • נכתב ע"י: אוהד ארבל־קרינגטון, בתאריך 30/7/2017,
  •  1 תגובות
 אני לא יודע למה, אבל תמיד, תמיד, לא משנה מה אעשה, בימים שלפני הגשת עבודות הכול ישתבש, הכול יקרה, הכול ייהרס והכול יתפוצץ. זה לא משנה כמה אתכנן, כמה אבטיח לעצמי שהפעם הכול לא יתנקז ליום האחרון, גם אם אתחיל שבוע לפני, עדיין, עדיין, שום דבר לא יהיה מוכן ביום ההגשה.
המטרה: להגיש עבודה בלשון מוגבר ביום א', כל האמצעים כשרים למען הבטת הגשת העבודה. והרי לכם מה שקרה בימים שלפני:

יום ה', 08:00, בית: אבל רק 70% מהעבודה מוכנה!
"אני לא יודע איך זה קרה, אבל אני שלושה ימים לפני ההגשה ורק 70% מהעבודה מוכנים, טוב טוב, קדימה! לתפוס קצב ולהתחיל לעבוד כמו שצריך!"

יום ה', 12:30, בית: רחלי רוטנר עושה לייב שבו היא מנסה לבדוק כמה זמן ברצף תוכל לשמוע את טודו בום
"בטח אפשר לעבוד תוך כדי שרואים את רחלי, לא?"

יום ה', 12:32, בית: התשובה היא לא

יום ה', 13:45, בית: רחלי כבר שעה ורבע לתוך הזוועה
"איך היא מצליחה להישאר שם כל כך הרבה זמן?"

יום ה', 13:54, בית: רחלי רוטנר מתחילה לקפץ בין הספות
"זה לא ייגמר טוב"

יום ה', 13:57, בית: רחלי רוטנר עפה מהספה ונופלת לרצפה
"חחחחחחחחחחחחחח אמגד"

יום ה, 14:03, בית: רחלי רוטנר עדיין על הרצפה והיא לא זזה

יום ה', 14:05, בית: אני מתחיל לחשוד שרחלי רוטנר מתה

יום ה', 14:07, בית: רחלי רוטנר מרימה את הראש מהרצפה ואומרת שהיא בסדר
"פיווווווווווו!"

יום ה', 14:26, בית: רחלי רוטנר נכנעת
"טוב, ככה נשרפו להן שלוש שעות, לפחות היה מצחיק"

יום ה', 14:46, בית: זמן להפסקת אוכל
"אוכללללללללללללללל!"

יום ה', 15:25, בית: זמן לשנ"צ אחרי הפסקת אוכל

יום ה', 15:35, בית: מתעורר בבהלה מהשנ"צ ונזכר שיש לי עבודה
"לאאאאאאאאאאא!"

יום ה', 15:45, בית: בוכה על הרצפה בבהלה כי אני יודע שזה לא יהיה מוכן למחר
*תנוחת עובר*

יום ה', 16:00, בית: חוזר לעבוד

יום ה', 22:00, בית: מבין שזה עדיין לא יהיה מוכן למחר

יום ה', 22:02, בית: מתחיל לבכות שוב

יום ה', 22:10, בית: מסמס למרצה שלי שאני צריך ארכה

יום ה', 22:12, בית: המרצה בתגובה: "טוב"

יום ה', 22:24, בית: יש ריח של משהו שרוף
"בטח זה מבחוץ"

יום ה', 22:30, בית: המנורה שלי מתלקחת ועולה באש
"מההההההה? לאאאאאאא! חייב להציל את הלפטופ אין לי גיבוי לעבודההההה!"

יום ה', 22:32, בית: אני לוקה בהתקף לב ושוקל את המשך דרכי בחיים האלו

יום ה', 22:47, בית: אני מחפש נורה אחרת במקום זו שהתלקחה

יום ה', 22:48, בית: מנורה נופלת עליי מהארון ונשברת

יום ה', 22:50, בית: אני מוצא מנורה

יום ה', 22:52, בית: אני מטפס על כיסא כדי להחליף את המנורה

יום ה', 22:54, בית: שכחתי להוריד את המתג של המנורה וכשהברגתי אותה היא נדלקה והבהילה אותי, יצאה לי צווחה קטנה ונפלתי מהכיסא

יום ה', 23:00, בית: המנורה הוברגה בהצלחה!

יום ה', 23:02, בית: חוזר לעבוד

יום ו', 02:34, בית: אין לי כוח יותר לעבוד

יום ו', 09:30, בית: מתעורר בנפילה מהמיטה

יום ו', 10:00, בית: מסיים להתארגן וחוזר לחדר

יום ו', 10:02, בית: יושב על המיטה בחוסר מעש, רטוב, עם המגבת

יום ו', 10:10, בית: עדיין על המיטה

יום ו', 10:12, בית: רוצה לקום מהמיטה אבל אין לי הכוחות

יום ו', 10:14, בית: קם מהמיטה

יום ו', 10:16, בית: מתחיל לעבוד

יום ו', 18:03, בית: מסיים את העבודה

יום ש', 10:12, חצר: רואה לראשונה אור יום מזה שבוע

יום א', 09:00, ליד תחנת רכבת השלום: מחליט לנסוע באוטובוס למרצה שלי

יום א', 09:02, תחנת האוטובוס: נזרק מאוטובוס כי יש לי רק שטרות של 200

יום א', 09:03, תחנת האוטובוס: מאיים על הנהג בהגשת תלונה במשרד התחבורה

יום א', 09:04, תחנת האוטובוס: הנהג מתעצבן עליי, סוגר לי את הדלת בפרצוף ונוסע
"איזה נהג חוצפן!"

יום א', 09:05, תחנת האוטובוס: מבין שהכול אבוד ושלא אגיש את העבודה גם היום

יום א', 09:06, תחנת האוטובוס: בוכה

יום א', 09:07, תחנת האוטובוס: נזכר שהמציאו מוניות ומזמין מונית

יום א', 09:20, בית המרצה: מגיש את העבודה

יום א', 09:25, קניון גבעתיים: איש כבד משקל נתקל בי בגלל שהתרכז בטלפון שלו וקירב את הציצקעס שלו בדיוק לידיים שלי
"מה אתה נתקע בי?!?! תסתכל לאן אתה הולך!!! ודרך אגב, אתה C60, אבל ממליץ לך לנסות גוזייה קודם"

יום א', 10:00, בית: נשכב במיטה והולך לנוח אחרי העבודה הזו

יום א', 10:04, בית: המרצה שולחת לי עוד תיקונים

וחוזר חלילה.


השאיר/י תגובה

שם:
דוא"ל:
תגובה:


  • אין עלייך! אהבתי את הקונספט